השיפוטיות

צלם א-לוהים יוצר לעצמו גם שפה שיפוטית . הביטוי " א-לוהים " בכתבי הקודש אינו ייחודי לריבונו של עולם בלבד . פעמים שהוא מופיע בעולמם של בני האדם , וחכמי התורה שבעל פה לימדונו כי מדובר בשופט ובדיין : " אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר " ובתרגום : " דינא לא תקיל ורבא בעמך לא תלוט ... " ;" אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו " ובתרגום : " די יחיבון דיניא ישלם על חד תרין לחבריה " ובעוד מקומות . מינוח זה מלמד כי אחת מהוראות המילה " אלהים " היא דיין . מינוח זה מלמד כי שיפוטיות היא חלק בלתי נפרד מעולמו של האדם . בכוח השיפוטי מבחין האדם בין טוב לרע , בין יפה למכוער ובין צדק לאי צדק . אף התורה וההלכה מניחות כי יש ביד האדם לשפוט , ובשל כך הן מטילות על האדם חובות לעשות כך . ההלכה מחייבת את האדם לברך את ברכת " הטוב והמיטיב " כאשר מתרחש דבר מה טוב לפי מיטב שיפוטו , ואת ברכת " דיין האמת " כאשר מדובר במצב שאינו טוב ; התורה מצווה על אדם להקים מערכת שיפוטית מסודרת ולשפוט צדק ; ההלכה קובעת כי " קשר רשעים תועבה , " ועל כן אוסרת לעשות דברים עם רשעים ; ההלכה מחייבת להגדיר מיהו עני ומי אינו עני , ומנחה מידה שיפוטי...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים