בדורות שעברו , בשעה שהחזון המשיחי מילא את עולמו של היהודי , באה כרגיל בעקבותיו הפעולה להגשמת הרעיון בכוחות עצמיים . כשמתמלא העם אמונה בגאולה הקרובה , הוא קם נגד משעבדיו ונלחם בהם במסירות נפש . מעשי הגבורה בתולדות ישראל , במלחמות החשמונאים והמרד הראשון והשני , נעשו בהשפעת אמונה זו ובכוחה . אך הפעם לא באה תגובה זו מיד . והסיבה היא בהבדל שבין גורמי המשבר : לשעבר באה התנועה המשיחית מתוך לחץ מדיני , אולם המצב הכלכלי היה יציב וכוחותיו של העם היו איתנים ודרוכים לקרב , ואילו הפעם בא המשבר מחמת סיבות כלכליות , והוא פגע בראש וראשונה בכוח החמרי , ולפיכך היה חסר היסוד הממשי לפעולה מדינית צבאית שאינה פעולת יאוש בלבד . רשימת מקומות היישוב הידועים מהמקורות מאפשרת ( מתוך ההסתייגות הנזכרת בעמ' ( 16 לעמוד על היקף המשבר . היישובים הראשונים שסבלו היו החלשים ביותר והמושרשים פחות בקרקע . בדור הראשון למשבר 230—200 ) לספה"נ ) יורד מספר הכפרים העבריים אשר בגולן ובבשן מתחת למספר היישובים העירוניים . בדור השני ( 260—230 ) חל שינוי זה גם במיבנד , היישוב בשפלה . פירוש הדבר , שהיישוב בסביבות הללו הצטמק וקיבל אופי ...
אל הספר