זרע קדש.

— לשון זה בא פעמיים במקרא : ביש' ו , יג ! ובעז' ט , ב , וכוונתו לבני ישראל שקדושה נצחית שורה בהם . ישעיהו מכנה בשם זה את "השארית" ( ע"ע שארית ישראל , ( כלומר את החלק המובחר מצאצאיו של העם החוטא , אשר לא יושמד בשעת הפורענות ואשר יגשים את האידיאל המוסרי והפולחני של קדושת העם . ואילו עזרא מתכוון לבני ישראל שבדורו שקדושת אבותם קידשה אותם בירושה גזעית ודתית , והם חייבים לשמור ירושה זו ולהקפיד על טהרת גזע ישראל . והשווה לכאן את הלשונות הדומים , כגון זרע ברוכי הי ( יש' סה'כג . ( וע"ע יזרעאל ב . טור סיני , לו"ס ב , 10 K . BUDDE , ZAW 41 ( 1923 ) , 167 ; W . STAERK , ZAW 55 ( 1937 ) , ; 429 יש"ל  אל הספר