— לשון זה שיעקב משתמש בו בדבריו אל בניו ( בר' מג , יא , ( כדי לכנות בו מיני בשמים , מזונות ופירות ( צרי , דבש , נכאת , לוט , בטנים ושקדים ) מציין לפי זה את תוצרת האילן שלא נפגעה מן הבצורת שפגעה בתבואה . ולפי זה יש לפרש את המלה זמרת , המציינת גם בצירופים אחרים ( עזי וזמרת יה ) לשון חוזק וכוח , על גידולי הענפים והזמורות הקשים והחזקים , בניגוד לתבואה וירקות הרכים . וע"ע זמיר ; זמרי . טורטשינר , א וב , ; 410 הנ"ל , לו"ס א , 47—46 נה '' ט
אל הספר