1. זמרי.

- א ) בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני . לפי הסיפור המקראי נדקרו הוא וכזבי בת צור המדיינית בידי פינחס בן אלעזר בשעה שזנה ישראל אחרי בנות מדין בערבות מואב ( במ' כה'ו יט . ( על הרקע ההיסטורי של סיפור זה ע"ע בלעם ; מדין 1 פינחס . — ב ) בן זרח בן יהודה ( דה"א ב , ו . ( ביהו' ז , א , שמו זבדי , וע"ע זבדי . — ג ) מלך ישראל . היה שר מחצית הרכב בשירותו של אלה בן בעשא , וקשר קשר על אדוניו ורצחו , ותפס את רסן השלטון בתרצה עיר הבירה . אותה שעה צרו צבאות ישראל על גבתון , אשר לפלשתים . כשהגיעה אליהם השמועה על הקשר ורצח המלך , המליכו את שר הצבא עמרי למלך על ישראל . עמרי עלה על תרצה ושם מצור על עיר הבירה . בצר לו העלה זמרי את היכל המלך באש , ונשרף אף הוא עצמו בתוכו ( מל"א טז'ח יח . ( מלכותו נמשכה שבעה ימים בלבד , אבל הניחה רשמים עזים , ושמו של זמרי נחרת בזכרון הדורות הבאים כסמל של עבד הורג את אדוניו ( מל"ב ט'לא . ( זמרי מלך בשנת עשרים ושבע לאסא מלך יהודה ( מל"א , שם . ( לפי שיטתו הכרונולוגית של תילי זמן מלכותו בין תשרי לניסן בשנים 884—885 לפסה"נ על נימוקיו ע"ע אלה 1 בעשא , עמרי . — ד ) בן הדור השישי ליהו...  אל הספר
מוסד ביאליק