—שני יסודות במושג הזבח : [ א ] הסעודה שבה נאכל בשר הבהמה ששחטוה לרגל מאורע חגיגי ; [ ב ] הקרבן של בעלי חיים שבעל הקרבן וקרואיו אוכלים את בשרו בסעודה . [ א ] הזבח בבחינת סעודה . . 1 נראה שיסוד הסעודה קדום הוא מחברו- מוצאים אנו סעודות שבפולחן אצל עמים רבים , ועניינן הודיה על השפע , כגון יבול ברכה שכילו לאספו מן השדה , הצלחה בציד וכיו"ב . רועים ועובדי אדמה היו עורכים סעודות ממין זה עם שחיטתה של בהמה לשם מאכל . סעודה כזאת , כיון שהיא נערכת לכבוד האל , נחשבת לקרבן , אף על פי שבשרו של הקרבן כולו או רובו נאכל . אבל קרבן זה שונה מעיקרו מן הקרבן שכוונתו מתנה לאלהות . הקרבן , שעיקרו סעודה' נקרא בלשון המקרא זבח' ואילו הקרבן הבא כמתנה לאלהןת נקרא עולה או מנחה ( ע"ע קרבן , קרבנות . ( טכס הזבח הישראלי דומה לשל הקרבן שהיו היוונים הקדמונים מקריבים לכבוד האלים האולימפיים ( הוא מכונה ביוונית ; Dvaia ועי' תיאורו אצל הומירוס , איליאס א , . ( 468—460 רק חלק קטן מבשרו של קרבן זה נשרף על גבי המזבח , ואילו השאר נאכל בסעודה חגיגית . הערבים אוכלים
אל הספר