גשם, גשמו.

— נזכר עם םנבלט וטוביה כאחד ממתנגדי נחמיה שניסו להכשיל את בניין חומות ירושלים ( נחמי ב'יט ! ו'א ט . ( מסתברת השערתו של אלט' שיש לראות בגשם את הפחה של הפחווה הפרסית ערב' שנכללה בה גם אדום ( ביתר דיוק אידומיאה' וע"ע אדום' אחרי חרבן הבית הראשון' כרך א , טור . ( 98 ולפי זה גבלה פחוותו של גשם בגבולה הדרומי של ארץ יהודה . לאור הנחה זו מסתברת התערבותו של גשם בענייניה הפנימיים של יהודה , ומסתבר גם דבר היעדרה של אדום בספר נחמיה . השם גשם נזכר בכתובות כשם מלך הלחיאנים , עם שדחק את רגלי האדומים בתקופה שלאחר חרבן הבית הראשון . השם בא גם בכתובות צאפאיות , ובכתובת נבטית אחת הוא בא בצורת גשמו . בכתובות מן התקופות ההליניםטית והרומית חוזר השם בצורה היוונית I ' caa / uos השם בצורתו זו הועתק לעברית מן הערבית . ומשמעותו על פי הערבית למלא תפקיד בשלטון . ויש מי שמסביר את השם כלשון גשם' כלומר מי שנולד בימי הגשמים . צורת השם גשמו נראית לחוקרים כנומינטיב .  אל הספר
מוסד ביאליק