—ביטוי מקראי זה דומה לביטוי גנבת הדעת , הבא בלשון חז"ל , ופירושו מעשה הטעיה . המטעה את חברו כאילו משתלט על לבו = ) דעתו ) בחשאי , שלא בדרכי היושר , והעלה עליו הכתוב כאילו גנב את לבו . כך כתוב בבר' לא , כ ; ויגנוב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי בורח הוא ; וכן אמר לבן ליעקב ( שם , פס' כו : ( מה עשית ותגנוב את לבבי ו ואחר כך , בלשון דומה ( שם , פס' כז : ( למה נחבאת לברוח ותגנוב אותי . וכנראה השתמש הכתוב שם דווקא בביטוי זה , לפי שהפועל גנב- משמש תיבת מפתח בכל הפרשה . בצירופו זה עם השם לב , בא הפועל גנב גם בבניין פיעל : ייגנב אבשלום את לב אנשי ישראל ( שמ"ב טו , ו . ( ובשימושו זה מתקרב המושג של גנבת הלב לעניין רכישת אהדה בהת גנב , וגוון זה ניכר גם במונח המאוחר גנבת הדעת . הלווה מחברו מעות לתכלית מסוימת המתקבלת על דעת המלווה , ומשתמש בהן לתכלית אחרת , גנב את דעתו ( תוס' מג' א , ה , ( והוא הדין לפותח חבית יין בשעת ביקור חברו , וכבר נתן . את דעתו לפתחה קודם לכן ( חול' צד , א ו שבת לט , א . ( ה 3 רוש ם על הכתובים הני'ל ; בן יהודה , מלון , ! 808—807 טור סיני , לו"ס ב , ,, 209—207 ל ש ide...
אל הספר