גנבה.

—מעשה האדם הלוקח מרכוש חברו שלא ברשות ובחשאי ( וע"ע גזל , גזלה . ( פעמים מורה השם גנבה גם על הדבר הגנוב . הגנבה נאסרה איסור מוחלט בעשרת הדיברות ( שמ' כ , טו : לא תגנוב 1 דב' ה , יז : ולא תגנוב ) וגם בפרשת קדושים ( ויי יט \ א : לא תגנבו . ( חז"ל דרשו שבעשרת הדיברות הכוונה לגנבת נפשות ובפרשת קדושים הדברים אמורים בגנבת ממון ( מכילתא דר"י [ הוצאת לויטערבאך ' [ נזיקין , פ"ה . ( על ענשו של הגונב בהמה נאמר בשמי כא'לז 1 כב , ג : כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה ... אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם . הווה אומר , שבגנבת שור או שה אמרה התורה את דינה לצדדין : אם נמצאה הבהמה חיה בידי הגנב ישלם תשלומי כפל , ואם כבר טבחה או מכרה ישלם תשלומי ארבעה וחמישה . הדין של תשלומי כפל נזכר דרך אגב גם בפרשת השומרים' בעניין גנבת חפצים מיד השומר ( שמ' כב , ו : ( כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים . ועוד קובע הכתוב שאם אין לו לגנב במה לשלם , יימכר לעבד כדי לשלם לבעל הגנבה בדמי מחירו ( שמ' כב . ב . < בין משפ...  אל הספר
מוסד ביאליק