גזם.

— בני גזם נזכרים בין בתי האב של הנתינים , ששבו מן הגולה בימי זרובבל ( עז' ב , מח ו נחמי ז , נא . ( לפי נות פירוש השם הוא מין עוף טורף או מין צרעה , משורש גזז . ושמא יש לפרש את השם כלשון גזם ( ע"ע ארבה . ( הניקוד המסורתי גזס מרמז על איש שאומנותו גיזום , כלומר קיצוץ ענפי אילנות ! וייתכן שבני גזם היו חוטבי עצים בבית המקדש ( השווה יהו' ט , כז ; דה"ב ב , ט . ( וע"ע נתינים . 1949 , 12 NOTH , IPN , 230 ; W . RUDOLPH , Esra und Nehemia , Tubingen ש " ל  אל הספר
מוסד ביאליק