גאלת הדם.

— מנהג גאולת הדם הוא אחד היסודות ש הושתתו עליהם חיי החברה במשטר המשפחה והשבט . עד היום הוא קיים בקרב עמים שונים , ובייחוד בקרב הערביים , וגם במקומות אחדים באירופה הדרומית , כגון אל באניה וקורסיקה . מקורו בהיעדרו של שלטון מרמי עליון , כשנקמת הדם השפוך היא יסוד כל משפט וסייג לבטחונו של היחיד . ויש שאין הנקמה באה על שפיכות דמים בלבד , אלא גם על מעשה פיתוי או אונס של בתולה , על גניבה , ועל גרם חרפה . כיון שהנזק הנגרם ליחיד , ומכל שכן הרצח , הוא הפסד למשפחה ולשבט , חלה גאולת הדם על כל משפחתו ושבטו של המת , או של הניזוק . דורשים את הדם לא רק מן ההורג , אלא גם מבני משפחתו . ולא זו בלבד אלא גם המארח אחראי לנפש אורחו' שבא בצל קורתו ; ויש שאפילו החיה והבהמה נענשות על הדם ששפכו . עם התפתחותה והתקדמותה של החברה בתנאי חיים של יישוב קבע חלים שינויים במנהג הגאולה , והוא פושט צורה ולובש צורה , עד שהוא מתגבש לחוק העונש רק את הרוצח במזיד ( וע"ע נזיקין . (  אל הספר
מוסד ביאליק