—כמה וכמה מקראות מדברים על הגאולה הבאה מידי ה , ' מהם שעניינם גאולת היחיד , שה' גואלו מצרתו , או גאולת עם ישראל משעבודו , ומהם שכוונתם מוס בה על גאולתו העתידה של העם , ועליה מתוספות הרבה תופעות לוואי של אושר וברכה . [ א ] יסודו של מושג הגאולה במשפט המשפחה והשבט , בו הגואל מגן על המשפחה , ומוטל עליו , בתוך שאר חובותיו , לפדות את בני המשפחה שנמכרו לעבדים מחמת עניותם . ובכמה מקראות , שהדיבור הוא באלהים הגואל , באות לשונות המעידות על מוצאו זה של המושג . כגון הכתוב : כי גואלם ( של היתומים י ) חזק , הוא יריב את ריבם אתך ( מש' כג , יא ו השתה תה' קיט , קנד ; איבה ג'נח ; וגם בר' מח , טז , שבו מדובר על אלהים בכינוי המלאך הגואל . ( בייחוד ניכרים רישומי המשפט המשפחתי במקראות המתארים את האלהים בגואלם' קונם , של ישראל . בשירת ד \ ם ( שמי טו ) כבר אנו מוצאים הקבלה מובהקת בין הלשונות עם זו גאלת ( פס' יג ) ועם זו קנית ( פס' טז . ( והשווה לכאן את הלשון : יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו ( יש' יא'יא , ( וגם : כי פדה ה' את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו ( ירי לא : \ ההקבלה של פדה וגאל באה גם בהו' יג'יד ; ובתה...
אל הספר