—שם זה משמש במקרא בכמה ובמה הוראות : א ) חלק מגופם של בעלי החיים , היינו החומר המחפה את העצמות , ובעיקר השרירים , ואילו השטח החיצון קרוי עור ( השווה בייחוד יח' לז'ו'ח : איוב י ' יא 1 איכה ג'ד 1 וכן את הלשון עור בשרו בוי' יג , ב , ד'יא , יג 1 ועוד — - ( ב ) במשמעות עור , המיוחדת למלה זו במקבילה הערבית ' ( v ^) נמצא שם זה כפי הנראה גם בתה' קב'ו , דבקה עצמי לבשרי , ושם קיט'קכ' סמר מפחדך בשרי . — ג ) בדרך ההעברה פירושו גוף בכללו , הן גוף האדם החי , בפרט בלשון השירה ( תה' טז , ט % סג , ב ) איוב ו , יב ; ז , ה , כא , ו ! ועוד , ( והן גוף האדם המת ( בר' מ , יט : מל"ב ט , לו , ( וגם הבהמה והחיה ( בר' מא , ב ! ישי סה , ד ; םו , יז , ועוד — . ( ד ) חולשת האדם ( בר' ו , ג , תה' עח'לט ? , ועוד , ( בדומה למשמעות שנתייחדה לדיבור בשר ודם בלשון המאוחרת ( כבר במשלי בן םירא יד'יח : כן דורות בשר ודם , אחד גוע ואחד גומל , ( ועל הרוב בא במשמעות זו הלשון כל בשר ( בר' ו , יג , יזן ז , טו ! יואל ג , א ! וע . ד . ( בהוראה זו שכיח השם ביותר בתקבולת הניגודית , כגון בשר—אלהים ( תה'נו'ה ;
אל הספר