4. בצר.

— איש משבט אשר , בנו של צופח ( דה"א ' , — בשבעים B ; Baoag . AN מחליפו בשובל . רבים סברו שפירושו של השם הוא מעין כסף או זהב ( על סמך איוב כב'כד , ( או מתכת יקרה בכלל , שחוצבים אותה מן הסלעים ( מן השורש בצר , בהוראת חתך , כמו בשם בציר ובתה' עו'יג . ( לפי טור םיני הוראת השם בצר בכל מקום הוא חזקה , ובהשאלה הון 1 וע"ע . 1 בצר . T והשווה את השם הבבלי הקדום בצרום . שלנא ( ש , ייבין , ( לשוננו ז ( תרצ"ה-תרצ"ו ; 50 , ( טורטשינר , איוב , RANKE , EBPN , 72 ; ROTHSTEIN HAENEL , 150 ; NOTH , IPN , 223 ; 418 , 280—279 מ  אל הספר
מוסד ביאליק