בטחון.

— אופי הבטחון הדתי ניכר מתוך פסוקים מעין יר' יז , ה ואילך : ארור הגבר אשר יבטח באדם ... ומן ה' יסור לבו ו ברוך הגבר אשר יבטח בה , ' והיה ה' מבטחו . נמצא , שתי בחינות למידת הבטחון : בחינה שלילית ובחינה חיובית . האחת היא דחיית עזרתו של אדם , והאחרת היא אמונה בה' ובעזרתו ( ע"ע אמונה . ( אף דתות בבל ומצרים רואות בבטחון מידה טובה , שראוי לו לאדם להידבק בה ! וגם מישע מלך מואב ( ע"ע ) מייחם את נצחונותיו לכמוש . אבל הרעיון מודגש יותר באותן הדתות הדוחות את האמונה באלים רבים ובשדים ( ע"ע אמונות תפלות , ( והדורשות התמסרות גמורה לאל אחד ( דב' יח'יג : תמים תהיה עם ה' אלהיך , ( שכוחו וגבורתו מלא עולם , וכל הבריות כאין נגדו , ורחמיו על כל מעשיו ( ע"ע אהבת אלהים . ( לא האמונה ב"שייכותם של האלים ושל הבריות לשכבה אחת" ( סמית , ( אלא דווקא רגש הרוחק שבין האדם לאביו שבשמים הוא יסוד הבטחון הדתי בדתות הללו . גינויו של חוסר הבטחון לא הודגש במקרא בהפלגה זו שאנו מוצאים בשכבות מסוימות של ספרות חז"ל ( גינוי קטני האמ נה , ( של הנצרות העתיקה ושל האםלאם . ( J-O ) שהרי אפילו בגן עדן ( בר' ב , טו ) ובאחרית הימים ( י...  אל הספר
מוסד ביאליק