חפירה כרויה או חצובה בקרקע בידי אדם , לאגור בה מי גשמים . ה ; איל והגשמים בארץ ישראל יורדים בעונה מסוימת בלבד , ופרנסת המים של הארץ עיקרה על הגשמים , פשט המנהג לחפור בורות באדמה למקווה המים ולשמירתם . במובן זה מונה הכתוב בוי' יא'לו , את הבור בין שאר מקורות המים : אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור . בור מים חצוב בסלע היה נחשב כאחד הדברים החיוניים לכל משק חקלאי ! בדבי of ובנחמ' ט . כה , נסמך הבור לבית המלא כל טוב ולכרם . ערך חיוני רב היה לחציבת הבורות בשממות הנגב ו המלך עהיהו , שהיה בעל מקנה רב . חצב בורות רבים במדבר ( דה"ב כו , י . ( הבורות שהושלמה חפירתם היו סותמים אותם באבנים גדו לות , כדוגמת הבארות . את קירות הבור בפנים היו טחים בטיח ומלט . כדי למנוע חלחול המים הנקווים לתוך דפנות הבור . לפעמים היה פי הבור עשוי אבן גדולה מעוגלת בצורת חוליה שאמצעיתה נקובה . ודרך הנקב היו משלשלים לתוך הבור את הדלי לשאוב בו מים . מתוך עובדה זו אפשר לבאר את הפתגם התלמודי ( סנה' טז , א ) : אין הבור מתמלא מחולייתו , כלומר שהבור לא יתמלא אם יבואו מים רק דרך הנקב שבפיו . וכך פירשו כבר הגאונים . בימים קדומים הי...
אל הספר