אש.

— מרובה חשיבות האש בהתפתחות התרבות החמרית , בחיי החברה בכלל ובמערכות הדת , החל בצורות הפשוטות ביותר של חיי עמים פרימיטיביים ועד מרומי האמונה המזוקקת של עמים רבי תרבות והשכלה . ומכאן חשיבותה גם במקרא . הוקרת פלא עולם זה של האש ושל האור הנובע ממנה , מבארת את המושג של הופעת האלהים באש ( שמי ג , ב -,שם יג'כא כב ; יט'יח , כד , יז ! דב' ד'יא יב'טו % יחי א'ד'כז כח . ( מכיון שהאש היתה אמצעי להקרבת הקרבנות על המזבח ( ע"ע קרבן ' ( היתד . הבערת אש תמיד על המזבח סמל לנכונות מתמדת לעבודת האלהים ( ויי ו'ה ו ) , והכרת קדושתה באה לידי ביטוי באמונה , שאף זו שעל המזבח מן השמים באה , כלומר שהוריד אלהים ברקים מן השמים להבעיר לראשונה אש על המזבח ( וי' ט , כד . ( גם במעשה אליהו על הר הכרמל מסופר . כי אש ה' נפלה ותאכל את העולה שעל המזבח המחודש לאחר הריסתו ( מל"א יח'לח לט . ( ואולי כוונת הכתובים האלה היא להבליט שהקרבנות נתקבלו ברצון לפני האלהים . מעשה שני בני אהרן' נדב ואביהוא , שהקריבו לפני ה' אש זרה וימותו ( וי' ד'א ב , ( בא ללמדנו , שאש המשכן והמקדש מיוחדת היתה בקדושתה , ואף הכהנים לא היו מותרים להקריב אש ...  אל הספר
מוסד ביאליק