—המלה הזאת באה בצורות שונות : אריאל ( יש' כט'א ז ; דה"איא'כב ; יח' מג , טה קרי ' ( אראל ( שמ"ב כג , כ , ( אראיל ( יח' מג'טו , כתיב , ( הראל ( שם פס' יג , ( ובתוספת מי"ם במשמעות הריבוי אךאלם ( יש'לג , ז ;( ועוד אראל בכתובת מישע ( שו . ( 12 ' היא משמשת בהוראות שונות' והן : א ) אחד מכלי הקודש החשובים שבמק דש' ולדעת המסורת היהודית המאוחרת : מזבח ( מיד' ג'א : וכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו [ על המזבח ] ד' אמות מן הדרום וד' אמות מן המערב כמין גמא , שנאמר והאריאל וגו ' ( ' או היכל ( שם ד , ז : ההיכל צר מאחוריו ורחב מלפניו , ודומה לארי , שנאמר הוי אריאל אריאל וגו ;( ' וכן לדעת רוב החוקרים . כדי לבאר הוראה זו גזרו את חלקו הראשון של השם מן הערבית אךיה , \>\ מוקד , או מן אור , ואף כאן במשמעות זו , השווה יש' לא'ט : נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים — . ב ) מלאך — . ג ) המקדש , הר ציון , או ירושלים כולה . ועל סמך משמעות זו ביארו דרנבורג ובן יהודה את המלה אריאל ביש' כט' על פי תרגומו של דס"ג' בהוראת ראי-אל , מקום היראות עולי הרגל לפני האל — . ד ) אריה גדול . קשה אמנם לראות את הקשר שבין הוראות ...
אל הספר