1. אפרים.

— [ א ] בנו השני של יוסף בן יעקב לפי בר' מא , נב ; מח'א כ ; ועוד . מקור השם אינו ברור . לדעת כמה חוקרים הוא נגזר מן השורש פרי ( השווה מדרש השם בבר' מא , נב : כי הפרני אלהים בארץ עניי , ( ומשקלו אפעל ( כמו אשכר , אשפר וכיוצא באלה , וגם בשמות גיאוגרפיים כגון אכשף ועוד . ( הסיום ; ים נוהג בשמות מקום קדומים . לפי טורטשינר יש לראות בשם אפרים צורה מלאה וקדומה במקום אפר , במשמעות עפר , אדמה , ארץ ; ואולי אין שם אפרים בעיקרו אלא קיצור של הר אפרים , הרי עפר , בניגוד אל הרי הסלעים שביהודה . כינוי היחס אפרתי נוצר כמובן בלי הסיום ים , וכנראה מתוך היקש לשמות כגון עזתי , מעכתי , נעמתי . יש סבורים ששם אפרים נגזר מן המלה אפר , שהוראתה : מקום מרעה מחוץ לעיר ; אבל אין מלה זו באה אלא בספרות המאוחרת בלבד ואינה נמצאת במקרא . באוצר השמות הפרטיים של העמים הקרובים והשכנים לא מצאנו לפי שעה רע לשם אפרים . [ ב ] שבט אפרים ונחלתו . שבט אפרים מתייחם על אפרים בן יוסף ( מבני רחל . ( בן השבט נקרא אפרתי ( שופ' יב , ה ; שמ"א א , א ; מל"א יא'כו ; וע"ע ) או איש אפרים ( שופ' יב , א ;( וכלל בני השבט נקראים בני אפרים ( דה"...  אל הספר
מוסד ביאליק