—הידיעות שנשתמרי במקרא על האוכלוסיה הישראלית בארץ ישראל , הן משני סוגים : א ) ידיעות על השתתפות האוכלוסיה במאורעות היסטוריים ; ב ) רשימות על מפקד העם או על מפקד סוגים מסוימים בעם , כגון לויים , בכורות , אנשי חיל , וכדומה . הידיעות מן הסוג הראשון אינן עשויות לשמש מקור מהימן למספרים מדויקים . למשל , הסיפור בדה"ב ( יג , יח , ( המונה חמש מאות אלף איש בחור , שנפלו חללים במחנה ירבעם במלחמתו נגד רחבעם , או הסיפור על זרח הכושי שעלה על אסא במחנה של מליון איש ( שם יד'ח , ( אין בהם להעיד על מספר האוכלוסים בישראל באותם הימים . הקדמונים לא היו נוהגים בדרך כלל לדייק במספרים , וכשרצו לאמר שעם רב השתתף במאורע מן המאו רעות , היו משתמשים במספר משוער , ולפעמים מוגזם מאוד . הרודוטוס , למשל , מעריך את מספר חיילי חשיארש במלחמתו נגד יוון ב 5 . 283 . 220 איש , על יסוד חשבונות "מדויקים" כביכול של סוגי הפלוגות ומחנות העזר , שנשלחו מאת העמים הנכנעים לפרס ( ספר ז , ; 187-184 ועי' שם . ( 60 אולם לפי חישוביהם של חוקרי זמננו , הדנים ומחשבים לפי תנאי המקום ולפי כמה נתונים אובייקטיביים אחרים , אין להעלות על הדעת שחי...
אל הספר