אבן האזל (אזל בהפסק).

— לפי שמ"א כ , יט , קבע יהונתן מועד לדויד אצל האבן האזל , במקום שהסתתר דויד קודם לכן בהזדמנות אחרת . ולהלן ( פס' מא ) נאמר שאחר שנתן יהונתן לדויד את אות החצים , קם דויד מאצל הנגב . ברור הדבר , שמקור אחד לשני הביטויים . הסורי מתרגם בפס' יט : על גנב כאפא הי , כלומר : אצל האבן ההיא , ובפס' מא : מן לות כאפא , כלומר : מאצל האבן . בשבעים : : B בפס' יט : , 71 aQu rd e . Qya $ ixelvo כלומר : אצל האך ? ב ההוא , ובפסי מא : / mo xnv agyaP כלומר : מאצל האךגב . וכן גורסים כמעט כל החדשים . את המלה ארגב מפרשים על פי רוב על סמך הפירוש הרווח של רגב באיוב כא , לג כלשון גושי אדמה או גל אבנים . אבל כנראה אין פירושו הנכון של רגב באיוב אלא רטיבות ( טורטשינר . ( בסורית יש מלה ( א ) ךגיב במובן של פסל . ורמז לזה אפשר למצוא גם בתרגום הלטיני הקדום לפס' יט : , apud lapidem Argabel כלומר : אצל האבן אךגלאל . אולי ראו הסופרים במלה ארגב לשון עבודה זרה , ותיקנו האזל , או כלשון נחל אוזל , כלומר נוזל , או בכוונת הלז ( ודווקא הלז היתה הנוסחה המקורית לפי חוקרים אחדים . ( במלה הנגב אפשר ונשתמר זכר לאותיות האחרונות של ארגב ...  אל הספר
מוסד ביאליק