1 — מנהגי אבלות קבועים היו נפוצים בכל המזרח הקדמון וגם בין בני ישראל . בייחוד כדאי לציין את מנהגי הכנענים , המשתקפים בשירה האוגריתית בתיאור אבלו של אל אבי האלים ושל ענת בתו על מותו של בעל . בכמה פרטים מזכיר תיאור זה ( כפי שהעיר קאסוטו ) מלבד המנהגים הכלליים שבישראל , את אבל יעקב על יוסף : "אז אל , הרחום , טוב הלב , ירד מכסאו וישב על ההדום ; ומההדום על הארץ ישב ; יצק אפר אונים על ראשו , עפר על קדקדו , ויתכס שק וחגורה ; שרטת בעץ שרט וגדודות בעץ : גדע לחיים וזקן , ויתלוש מקלעות שערו ! כגן יחרוש את החזה , כעמק יתלוש את הגב ; וישא קולו ויאמר : בעל מת , מה יהיה העם ? בן דגן , מה יהיה ההמון ? אחר בעל ארד ארצה . " ומנהגי אבלות אלה נוהגת ענת אחותו של בעל . בלוח אחר משירי אוגרית מתואר השופט החכם דנאל ( ע"ע ) המבכה את בנו אקהת . הוא מזמין מקוננות , שתםפודנה לו , ורק אחר שבע שנים של בכי ומספד הוא מוציא אותן מביתו , מקריב קרבנות ומתנחם על מתו . וכן נזכרים במקרא מנהגים מעין אלה אצל עמים שכנים ( יש' טו , ב ; מז , א ; יר' מח'לז ; יחי כז , לא . ( מתוך עדותם של ספרי המקרא יוצא ברור עד כמה היי מנהגי האבל...
אל הספר