2. המסורת בתלמוד הבבלי

התיאור בבבלי נחלק לשתי יחידות ברורות : שריפת האסמים , ותיאורי הרעב . שריפת האסמים נעשית בידי " הבריונים , " בניגוד לדעת ה " חכמים , " בעקבות ויכוח בין שתי הקבוצות , כשה " בריונים " רצו לצאת להילחם , ואילו החכמים רצו לעשות שלום , כלומר להיכנע . הכינוי " בריונים " לציון המורדים מופיע רק בבבלי . המילה עצמה אין בה חידוש , והיא מופיעה בהקשרים שונים בספרות התגאית , בספרות 8 האמוראית וגם בספרות מאוחרת יותר . הועלו כמה הצעות להבנת 9 מקורו ומשמעותו של הכינוי , אולם מקור השם או הכינוי הזה אינו משפיע על העובדה הגלויה , שבכל המקומות מובנו ברור ואינו מוטל בספק - מדובר באנשים רעים ואכזרים . הקונוטציה השלילית של הכינוי אינה מוטלת אפוא בספק . בחלק מהמקורות n ^ K ^ -pKn הוא קשור לאלימות מינית , לגזילת מזונות , אולי אף לאנרכיה צבאית . ההקשרים האלה הולמים היטב את תיאורי המורדים אצל יוספוס , ומכל מקום - הם מקנים לקבוצת הלוחמים אופי שלילי ומרושע , לפני שנאמר דבר וחצי דבר על מעשיהם . אין ספק שהכינוי " בריונים " איננו מונח מקורי , שבאמת שימש את הלוחמים או את מתנגדיהם , שהרי אילו היה זה מונח מקורי - היינו בוו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד