ברצף הבא , שאותו אני מבקשת להציע כנושא להתבוננות , אנו רואים את קארן ואנדריאס מטיילים יחד עם דיוויד בגן הגדול המקיף את ביתם . על המסך נפרש גן עשיר צבע , עלי שלכת בשלל גווניהם החמים ( באחת הסצינות שתופיע בהמשך , קארן ואנדריאס אוספים תפוחים שנשרו מן העצים שבתוך הגן . ( קארן לבושה בשמלה אדומה ולצווארה צעיף לבן , כעין תזכורת המקשרת אל הסצינה הקודמת , של לובן המוות בבית החולים . אנדריאס עוזב את המקום לרגע כדי להשיב לשיחת טלפון . דיוויד וקארן נשארים לבדם . דיוויד חוקר את קארן בניגוד גמור לכל כללי הנימוס המקובלים : "האם הנישואין שלכם מאושרים , " ? תשובתה החיובית , מזועזעת משהו , והוא ממשיך ושואל בנימה אירונית : "אם כן הכול שפיר בגן " ? לאחר רגע הוא מתוודה במפתיע על אהבתו הבלתי נשלטת אליה , אהבה שניצתה בו כאחת במפגש המיקרי במלתחת בית החולים , שעה שנחשף לבכיה קורע הלב על מות אימה . ברובד הראשון , העלילתי , אפשר לזהות בהתנהגותו הישירה של דיוויד את השחרור מכבלי המוסכמות של הסדר הבורגני , כמתבקש מתפקידו של הגבר הזר , המפתה , שמעז לערער על מערכת היחסים המקודשת של הנישואין . ברמה הסמלית אין להתעלם ,...
אל הספר