היעלמותן והיאלמותן של נשים מהסיפור הציוני של העלייה הראשונה הייתה כה מובהקת עד כי מצאה את ביטויה בכתבה מעל דפי 'עולם קטן , ' עיתון עברי לילדים שיצא בוורשה בשנת , 1902 תחת הכותרת "-. מחשבות [ של ] ציונית קטנה . " הכותב , חיים הררי ' , שעלה לארץ בגפו בהיותו נער צעיר , כדי ללמוד ב"מקווה ישראל , " היה לפה לתסכולן של הנערות : הנני כועסת מאוד על הציוני הקטן הזה , כי לקח את הכל אך לו לבדו , לו ולילדים הציונים . המה יעשו את הכל . המה ילכדו את הארץ . המה ייסדו מושבות . ואנחנו מה ? אנחנו הילדות הציוניות ? והיא משיבה : גם אנוכי אסע עמו , ויחד נעשה את הכל . הוא - יעבוד בשדה , ואני - אתפור לו את המלבושים , אבשל לו את המאכלים , אופה לו את הלחם , והוא - ינוח לאחר עבודתו הקשה . האיכרה צריכה לעשות הכל בעצמה . את כל המלאכות 2 האלה . גם אנוכי חפצה להיות איכרה . מחד גיסא , הציונית הקטנה מרימה את קולה ומבקשת להבטיח את מקומה במפעל הציוני . מאידך גיסא , גם היא נותנת את הבכורה לבן זוגה הגבר . רק עבודתו היא 'יקשה , " ורק הוא זכאי לנוח בעקבותיה . האם כתבה " נאיבית" זו מאפיינת את תפיסת המציאות של אנשי העלייה הרא...
אל הספר