מקובלים שלאחר שנת ת"ס לא נזקקו למלאכת הסידור . חיבורים חדשים לא נתגלו , והקונטרסים והחיבורים שהיו מונחים לפני המקובלים כבר סודרו בספרים מבונים ומתוקנים כיאות . משום כך התרכזו המקובלים שלאחר שנת ת"ס בסיכום החיבורים המסודרים והערוכים , בפירוש תכליתה ומשמעותה של קבלת האר"י ובהוספת קומות חדשות על קומתה הראשונה והיסודית . באיטליה כתב ר' עמנואל חי ריקי סיכום מקיף ומפורט של קבלת האר"י , ובו כלל הן את מהלך ההאצלה , הן את גלגולי הנשמות הן את כוונות התפילה . גס ר' משה חיים לוצאטו סיכם את קבלת האר"י . את מהלך ההאצלה שלימד האר"י ראה רמח"ל כמשל , ועל כן עמל לגלות את נמשלו . במלאכה זו החל ר' אברהם הכהן הירידה , שהחזיק בקונטרסי ר' חיים ויטל ולמד מפי ר' ישראל סרוק , כמתואר לעיל סעיף עג . לפני רמח"ל היו מונחים חיבורי ר' חיים ויטל שערך ר' יעקב צמח , ועליהם הוא ייסד את פירוש משמעותה של קבלת האר"י . הוא הוסיף הערות בגיליונותיו של ספר אוצרות חיים וחיבר ספרים שלמים ובכל אלה פירש בפרוטרוט את מהלך ההאצלה המיוחד לקבלת האר"י במהלכה של ההנהגה האלוקית המבקשת להיטיב ולגלות את הייחוד . אחר שהביא ר' אלישע חיים אשכנז...
אל הספר