פרק חמישי מניעים חוץ־פילוסופיים להתפלספות בכלל ולפילוסופיה יהודית בפרט

להבהרת האתגר שהיוותה הפילוסופיה הכללית לפילוסופיה היהודית , יש להקצות מקום נאות גם לתפקידו של גורם עקרוני כללי יותר לפי טיבו . כאשר דובר , בפרק הקודם , על השפעות הפילוסופיה היוונית , הערבית וכוי על הפילוסופיה היהודית , הוסבה תשומת הלב לנושאים התכניים , שבהם התרכזה המחשבה היהודית כתוצאה מן ההשפעות הללו . אבל יש עניין רב גם בשאלה , שמא בין הגורמים הנובעים מעצם התייחסותו העקרונית של האדם לעולם , והדוחפים אותו אל ההתפלספות , מצוי גורם ארוד , שהוא בעל משקל רב יתר המניע הוגים יהודים להתפלספות . אפשר לנסח את השאלה גם כדלקמן : האם בין הגורמים החוץ פילוסופיים , המניעים אדם להתפלסף , יש אחד אופייני במיוחד ליהדות ושבגללו אין חכם או מלומד יהודי מסתפק בעיסוקים המסורתיים של פרשנות המקרא והתלמוד ? דומני שאפשר להשיב בחיוב על השאלה הזאת . במה דברים אמורים ? היו פילוסופים , שלא קיבלו את השקפות הפילוסופים שלפניהם והמניע לפילוסופיה שלהם היה בעיקר אי שביעות רצון מהגות קודמיהם , ולאו דווקא מתוך צורך התמודדות עם בעיות , שנתקלו בהן בעולם הסובב אותם . כך השמיע , למשל , ג . ' א . מור , מהפילוסופים האנגלים החש...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד