מבין כל המדעים וענפי המחקר , הפילוסופיה היא ללא ספק הדיסציפלינה הכללית ביותר , המקיפה בעיוניה עולם ומלואו . חלו בה אמנם שינויים מסויימים מאז ימי קדם . בתחילת דרכה כללה הפילוסופיה את כל שאר המדעים כחלק מהותי של עיסוקיה ; מפעלו של אריסטו יכול לשמש בנידון זה מופת מרשים ; אך במשך הזמן חלה התפצלות וספציאליזציה . היגל אולי מייצג את הנסיון הנועז האחרון ללכוד וללכד במשנתו שוב את כל ענפי המדע , ולא במקרה חתם את ספרו השיטתי ביותר מבחינה זו - את "האנציקלופדיה של המדעים הפילוסופיים" ( השם מדבר בעד עצמו ) - במובאה מאת אריסטו . אכן , עד ימיו של היגל לא רבים הטילו ספק באחדות הפילוסופיה והמדעים , אף כי רק מעטים ניסו או העזו לעסוק בכולם . ראשית ההתבחנות ( דיפרנציאציה ) החלה כבר בימי הביניים , כאשר הבדילו בין מדעים בעלי אופי תיאורי , הנמצאים מחוץ לתחומה של הפילוסופיה ( היסטוריוגרפיה , גיאוגרפיה וכוי ) ובין מדעים בעלי אופי עיוני , המהווים חלק מהפילוסופיה ( מתימטיקה , פיזיקה וכוי . ( התמורה הראדיקלית התחוללה עם עלייתם של מדעי הטבע המודרניים , ולא כל שכן עם התגברות מגמות המתימטיזציה במדעים . ברם , גם אז וע...
אל הספר