בפרק הקודם צויין הבדל אופייני בין הטכניקה לתולדותיה לבין הפילוסופיה לתולדותיה , ועל דמיות מעניינת בין האמנות והפילוסופיה לתולדותיהן . אך מן הדין להתעכב גם על הבדל עקרוני הקיים בין התיאוריה המדעית למחשבה הפילוסופית , למרות הקירבה הברורה המתגלית ביניהן . הרי המונח "מדע" היה במקורו ביטוי שגישר בין השתיים , כשם נרדף לידיעה , דעת , חוכמה : "ותשאל לך חכמה ומדע ; 27 " " שנתתי לך מדע יותר מן הבהמה ומן החיה ומן העופות" . במשמעות זו הובנה המלה בפילוסופיה היהודית של ימי הביניים . הרמב"ם קרא לספר הראשון של "משנה תורה" בשם "ספר המדע ; " יהודה הלוי כתב , "כי תכלית ההצלחה לאדם איננה כי אם המדע העיוני" . זאת לא היתה תופעה מיוחדת של הלשון העברית ; אדרבה , התיבה הגרמנית Wissenschaft נתפסה אף היא כך , לפחות עד ימיו של היגל , דהיינו בתור " העיסוק בידיעה . " רק במאה ה 19 התחילה להשתלט , בייחוד ביחס למלה האנגלית - science שבמקורה היה גם משמעה "ידיעה" - המשמעות המקובלת כיום : "מדע" כמסמן בעיקר אותן דיסציפלינות הקרויות "מדעים מדוייקים , " "מדעי טבע" ( שהתחילו להתפתח בתנופה רק אחרי הריניסאנס , ( ולאחרונה גם "...
אל הספר