אהרן מירסקי במאמרו "מקורה של תפילת שמונה עשרה '' קובע שברכה שיש בה " מסימני המדרש , " כלומר "שמחבר הברכה נוהג כמעשה דרשן ומביא כתוב לשם ראיה לדבריו" מאוחרת היא יותר מברכה שאין פסוקי תנ"ך באים בסופה . זו קדומה היא ומקורה בתקופה שקדמה לתקופת המדרש , היינו בתקופה "שדרך המחשבה של המדרש עוד לא נסלל ביהדות . " מירסקי משתמש בכלל זה שהעמיד כאבן בוחן לקברע על ידה את עתיקותן היחסית של שתי נוסחאות ברכת קדושת השם . וכך הוא אומר ( עמי : ( 38 " ברכה אחת יש שיכולה לשמש דוגמא לחילוקי סגנון אלו , היא ברכת קדושת השם . ברכה זו יש לה שני נוסחאות , אחד שבתפילת שמונה עשרה של כל ימות השנה , של שבתות ושלוש רגלים , הוא הנוסח : אתה קדוש ושמך קדוש וכר ואחד בתפילת ראש השנה ויוט הכיפורים , ונוסחו : קדוש אתה ונורא שמך . נוסח הברכה אתה קדוש אין מדרש כתוב בו , ונוסח קדוש אתה מדרש כתוב בו , וזד . לשונו : קדוש אתה ונורא שמד יאיז אלוה מבלעדיך ככתוב ( ישעיה ה , טז ) ויגבה הי צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה . שתי ברכות הללו איזו מהן קודמת ? הוי אומר ברכת אתה קדוש קודמת . " מירסקי מסיק : " ולפי דרכנו למדנו שעת קדמותה של ...
אל הספר