א לא הרי החטיבה של שלוש הברכות "גוי-עבד-אשה" כהרי יתר ברכות השחר . הללו , שהוגדרו על ידי רב סעדיה כ"ברכות הפעולות , " תלויות בביצוען של פעולות מסוימות בבוקר וצמודות להן . לא כן שלוש הברכות הנזכרות ; אף מי שלא ראה גוי , עבד או אשה מחויב בהן . הן אינן כלולות , כידוע , בין ברכות השחר הנזכרות במסכת ברכות ומקורן קדום יותר . מקור תנאי המצוי בתוספתא ובשני התלמודים קובע : "ר' יהודה אומר חייב אדם לברך שלוש ברכות בכל יום " ... וכבר העיר הפירוש המיוחס לרבנו גרשם : " משום הכי אמר חייב , ששאר ברכות מברכן על צורך דבר מעשה , ואלו אינן לצורך מעשה , " וכן הוא דעת גדולי בעלי ההלכה הנוקטים בשיטת התלמוד וקושרים אף הם את הברכות עם הפעולות המתאימות : הלכות גדולות , רב סעדיה , הרי"ף 9 והרמב"ם , ולא מצאנו בספרות ההלכה והמנהגים מי שנקט בדעה מנוגדת לזו אלא את ר' אברהם בן הרמב"ם . והרי דבריו כפי שנמסרו על ידי ר' מסעוד חי רקח " : י ' : f 2 g 1 סידור רב סעדיה גאון ( ירושלים תש"א , ( עמ' פז , שורה . 7 כינוי אחר שרווח בין הראשונים הוא " מאה ברכות , " הואיל וברכות השחר פותחות את מאת הברכות שחייב אדם לברך בכל יום , רא...
אל הספר