במקום ' אחר הסבתי את תשומת הלב למונח "הקול ! " שאינו רשום במילונים ושהיה נהוג בלשון בית הכנסת כדי להפנות את לב הציבור לתפילה חשובה או לטכס חשוב . בין המקורות שציינתי היה גם סידור קראי דמשק , כתב יד המוזיאון הבריטי . כעת יש ברצוני להוסיף דוגמאות אחרות מספרות הקראים המעידות על ההיקף הרחב של השימוש בו . המונח מופיע שלוש פעמים בקובץ ליטורגי המכיל פיוטים קראיים להזדמנויות שונות ( פסח , סוכות , פורים , נשואץ ומילה , ועוד , ( כתב יד המוזיאק הבריטי Or . 2534 ( מספר הקאטלוג } ( 729 הוא משמש שם כדי למקד את התרכזות הנוכחים לקריאת הכתובה , לטכס הנשואין ולברכת מילה : קריאת הכתובה : "הקול ! אחינו שמעו הכתובה , ברוכים תהיו '' ( דף 74 א . ( טכס הנשואין : "הקול ! אחינו שמעו ! ברוכים תהיו" 79 ) ב . ( ברית מילה : "הקול ! אחינו שמעו הברכה ' , ברוכים תהיו" 91 ) בא כתב יד זה מאוחר הוא ומתוארך , 1741 ולפיכך חשיבות נודעת לו , כי ממנו אנו למדים על עקשנותו של המונח הנידק שהצליח להתקיים בשימוש בית הכנסת עד אמצע המאה הי"ח , לכל הפחות . מאידך גיסא , אנו מוצאים את המונח כבר בפיו של הפולמוסן הקראי , סלמק בן ירוחים ,...
אל הספר