אחר כל התיאורים של המים הזידונים , של שבולת המים וזרם קיר , של המים המכזבים והאפיקים היבשים - אחרי כל אלה נוכל להבין את מלוא המשמעות של הביטוי מי מנוחות . ניתן לחוש בביטוי זה את חוויית השקט והבטחון שלאחר סערת השטפון במדבר . משעברו וחלפו הזרמים הסואנים נשארים עוד בנחלים פלגים פלגים מבריקים בשמש , הזורמים לאיטם בצלילים מרגיעים , נבלעים פה ושם בקרקעית הנחל ומופיעים שוב בין חלוקי הנחל ועל משטחי הסלעים . בביטוי נפלא זה אפשר גם לראות את הגבים שנתמלאו והמים הנייחים שנלכדו בהם מזדככיס והולכים כאשר הטין שהביאו עמם מן ההרים שוקע אט אט על הקרקעית של קערת הסלע . בנוף כזה אכן מתנגן המזמור ממש מתוך המים הצלולים : "הי רעי לא אחסר , בנאות דשא ירביצני על מי מנחות . "ינהלני
אל הספר