" שהמיס מחייה במדבר ואין הדבש מחייה במדבר" ( תוספתא בבא קמא י , כח ) " שנים שהיו במדבר וביד זה חבית של מים וביד זה חבית של דבש . ניסדקה חבית של מים , תנאי בית דין הוא שיהא זה שופך את דובשו ומציל מימיו של חברו , וכשהגיע ליישוב נותן לו דמי דוכשו , שהמיס מחייה במדבר ואין הדבש מחייה . "במדבר ( תוספתא בבא קמא י , כח . ( דומני שאין עדות מהימנה יותר מהלכה זו לכך , שהחיים במדבר היו חלק בלתי נפרד מהוויתו של עם ישראל גם כאשר רוב מניינו לא חי במדבר מזה דורות רבים . יש בה מודעות חריפה לסכנת ההתייבשות במדבר , סכנה המודגשת בימינו עקב הוכחות המבוססות על מחקרים מדעיים . אכן , מן הראוי היה שנצטט הלכה זו בצירוף לכל הוראה המתריעה על הצטיידות במים בכמות מספקת לפני כל יציאה למדבר - אם לטיול , אם לאימוני צבא ואם לכל מטרה אחרת . אולם לא תמיד ניתן להצטייד במים בכמות הדרושה , במיוחד אם היציאה למדבר היא לתקופות ממושכות . במקרה זה יש הכרח לקבוע את המסלול לאורך מקורות מים בטוחים . מובן מאליו , שכל החיים במדבר תלויים במציאותם של מקורות מים יותר מאשר בכל גורם אחר . בעיית המחסור במים מודגשת כבר בסיפורים הראשונים על ...
אל הספר