מי שבא לירושלים בסוף העשור הראשון של המאה העשרים , מצא בה חברה יהודית מגוונת למדי . בצדו של 'היישוב הישן , ' האשכנזי והספרדי , התפתחה חברה יהודית אחרת שהיתה מורכבת בחלקה הגדול מעילית מקצועית ואינטלקטואלית הנשענה על רשת מתפתחת והולכת של מוסדות מודרניים ( חינוך 19 הכוונה כנראה לקבצנים . 20 לוח עץ חיים , שם , תרס"ט , עמ' 21 . 33 שם , תרע"ב , עמ' 22 . 31 שם , תרע"ג , עמ' 23 . 44 שם , תרע"ד , עמ' 24 . 41 שם , תרע"ג , עמ' . 45-44 ובריאות . ( עילית זו הניחה את היסודות לתרבות יהודית שהיה בה מיזוג של ארץ ישראליות ומודרנה . פרדוקסלית , אף שעילית זו התפתחה מתוך היענות לצרכיו הקיומיים של ' היישוב הישן , ' היתה בד בבד תרבות אלטרנטיבית שביטאה דה לגיטימציה של ערכיו ואורח חייו של 'היישוב הישן . ' הרי מטרתם המוצהרת של מוסדות החינוך , שבהם שירתו חלק חשוב מחברי אותה עילית , היתה לשנות את הישן , להביא את בני הדור הצעיר שב'יישוב הישן' לכלל הכרה שאורח החיים של אבותיו אינו ראוי להישמר ולתת בידו כלים להתמודד עם מציאות כלכלית ותרבותית שונה מזו שנולד בה . להוותו , היה 'היישוב הישן' תלוי במידה רבה כעילית מקצועית...
אל הספר