האימפריה העות'מאנית שהתנהלה על פי חוקי האסלם גילתה סובלנות כלפי דתות מונותיאיסטיות אחרות בתוכה , והניחה לבני דתות אלה לנהל את ענייניהם לפני חוקי דתם . עיקרון זה בא לידי ביטוי באימפריה העות'מאנית בשיטת המילת . לפי שיטה זו ניתנה לכל עדה . ובכללה לעדה היהודית , זכות לאוטונומיה משפטית , לניהול ענייניה הפנימיים , לפיקוח על נכסיה , לארגון מוסדותיה החינוכיים והסוציאליים , וכל הכרוך בארגון ההנהגה הפנימית . העדה הספרדית שראשוניה נמנו עם מגורשי ספרד הייתה בכורת היישוב בארץ מדורי דורות , ורוב מניינו ובניינו של היישוב באמצע המאה התשע עשרה . לפי הערכה בשנת 1840 מנו הספרדים 3 , 500 pxn נפש והאשכנזים 1 , 500 נפש , ובאמצע המאה מנו הספרדים 4 , 000 נפש והאשכנזים 2 , 000 נפש . זו הייתה הגדולה בקהילות היהודיות ברחבי האימפריה העות'מאנית , והעדה היחידה המוכרת כמייצגת את היישוב היהודי לפני השלטונות . הספרדים היו מושרשים בארץ , הכירו את אורחות חייהם ומנהגיהם של תושבי המקום וקיימו יחסים הדוקים עם השלטונות העות'מאניים . האשכנזים היו מעטים , הצניעו את דרכיהם וכמעט לא בלטו בייחודם . 'היהודים היו אז כולם לעדה אחת ...
אל הספר