אם אנו מבחינים בתקופת הבארוק ביסוד של מישחק חי , על אחת כמה וכמה בתקופת . הרוקוקו שלאחריה . בתהומי סגנון זה צד המישחק משגשג ועולה כל כך , עד שאי אפשר לה להגדרת הרוקוקו בלא תואר השם שטוף מישחק . מעילם היתה תכונת המישחק סימנו העיקרי של סגנון זה . אך כלום אין המושג 'סגנון' כולל בקרבו הודיה במידה של מישחק ? וכלום אין מישחק רוח וכוח עיצוב כרוכים בלידתו של כל סגנון מעיקרו ? הסגנון ניזון מאותם הדברים , שעליהם חי המישהק , שהם ריתמ ס , האדמונית , החלפה של קבע וחזרה של קבע , הדגשה , עלייה וירידה . המושגים סגנון ואופנה קרובים זה לזה יותר מכפי שנוטה להודות בו בדבר זה תורת היופי המקובלת . באופנה משמש יצר היופי של ציבור חי בעירבוביה עם תאוות ותחושות , עם גנדרנות , התהדרות וגאווה . בסגנון נתגבש יצר יופי זה בצורה טהורה יותר . אבל מועטים התחומים ( אפשר אחד מהם היא התרבות היאפאנית , ( שבהם התקרבו הסגנון והאמנות זה לזו כבתקופת הרוקוקו ; וכד נתקרבו כאן מאליהם הסגנון והמישחק זה לזה . בין שאתה מסתכל בכלים מעשה חרסינה מלאכת מייסן או בשיר רועים , הלובש צורות מעודנות שלא נודעו כמותן מאז וירגיל , בקישוט הפנימי...
אל הספר