שיפור במעמדה הבין לאומי של ישראל שחל באפריל 1956 לא נזקף לזכותו של שרת ואולי אף סייע לבן גוריון להחליט שהגיע השעה להחליף את המתנגד העיקרי למדיניות התקיפה שרצה בה . ייתכן שגם התקדמות המגעים עם צרפת לקראת הסכם סודי לשיתוף פעולה נגד נאצר , כתמורה לנשק ומטוסים , השפיעה על החלטה זו . בעקבות ההסכם , בקיץ , 1956 החלה ישראל לקבל כמויות גדלות והולכות של נשק חדיש . בתמורה התחייבה ישראל לספק לצרפת , שחשה במחסור במקורות מידע בארצות ערב על הסיוע שהגישו למורדים באלג י יריה , סיוע מבצעי ומודיעיני . סיוע זה היה עלול למשוך את ישראל למלחמה נגד מצרים , שלה כידוע התנגד שרת . גם כישלון שליחותו של המרשלד , שהסתיימה בראשית מאי , 1956 תרם את חלקו לאכזכת בן גוריון מן הדיפלומטיה . כמו כל השליחים שקדמו לו , לא הצליח מזכיר האו " ם לקבל מנאצר הבטחות ממשיות , ונכונותו הראשונה של נאצר לשקול ויתורים בנושא השיט בתעלת סואץ וצמצום ריכוזי הצבא התבררה ככוזבת . במהלך חודשי האביב הורעו היחסים האישיים בין שרת לבן גוריון , שהיו מתוחים מאז פעולת כנרת , ואף התחדשה המחלוקת ביניהם על השליטה בוועדות שביתת הנשק . לפי עדות יומנו , ע...
אל הספר