an שבעה בפברואר 1939 נפתחה ועידת השולחן העגול rr ' כארמון סנט ג ' יימס בלונדון . הערבים סירבו לנהל שיחות ישירות עם המשלחת היהודית , חוץ מפגישה לא רשמית שנכחו בה נציגי מדינות ערב . שרתוק , בן גוריון ווייצמן עמדו בראש המשלחת היהודית , שהיו בה נציגי הסוכנות היהודית והוועד הלאומי , וגוף מייעץ ( פנל ) של רבנים ויהודים ידועי שם ונציגי יהדות בריטניה . הבריטים , שהשלו את עצמם שווייצמן יתפשר ויתחשב בקשייהם , התלוננו שבן גוריון ושרתוק נתנו את הטון במשלחת ואימצו עמדה קשוחה . בשיחות פנימיות אכן התנגד שרתוק לכל ויתור יזום כי חשב שמול הלחץ הערבי יש להעמיד לחץ יהודי נגדי . בדבריו בוועידה ב 13 בפברואר אף נקט נעימה של איום מרומז ואמר שיהודי היישוב הם מציאות וכוח ממשי לא פחות מן הערבים והם חזקים דיים למנוע הקמת מדינה ערבית . ניסיון להגביל את העלייה עלול להביא להתנגשות חמורה בין היישוב לבריטניה ועל ממשלת בריטניה לזכור "שהשורשים של עץ חי יכולים לפעמים לבקע צור לשניים . " במהלך השיחות התברר למשלחת היהודית שמגמת ממשלת בריטניה היא אכן פיוס הערבים . נודע שממשלת בריטניה מתכוונת לקבוע מכסה מוגבלת להגירה יהודית...
אל הספר