Jm שעה ששרתוק התעודד מסימני ההתקדמות לקראת DV nDn \ " \ הערבים , היישוב היהודי עצמו היה עדיין שרוי במאבק פנימי קשה , בהשפעת המשפט שהתנהל נגד החשודים ברצח ארלוזורוב . מנהיגי מפא " י המשיכו לחשוש מאבדן השפעתם בקרב המוני הפועלים , בייחוד בקרב העולים החדשים שהרגישו פחות מחויבות למפלגה . היו קולות שקראו לאקטיביזם ולהמשך השימוש באלימות נגד הרביזיוניסטים . לאחר דיונים במרכז המפלגה בינואר ובפברואר , 1934 הוחלט לאמץ קו זה , שדובריו הבולטים היו טבנקין ובן גוריון , לפרסם עיתון עממי נגד הרביזיוניסטים ולהתיר את השימוש בכוח במסגרת ארגון מיוחד שבשליטת מוסדות המפלגה - "פלוגות הפועל . " ברל כצנלסון המשיך להתנגד למלחמה לא מרוסנת ברביזיוניסטים והזהיר שההסתה נגדם וביטול זכותם לעבודה עלולים להוביל למלחמת אחים . שרתוק המשיך לתמוך בברל , אך לא התבטא בתקיפות . ייתכן שהקשרים המשפחתיים עם גיסיו אליהו גולומב ודב הוז , שהיו ממקימי פלוגות הפועל , הקשו עליו להתבטא בפומבי בעניין זה . המתח בין המחנות גבר עוד כשז'בוטינסקי ניסה לקרוא תער על בלעדיות סמכותה של הסוכנות היהודית לייצג את התנועה הציונית בתחום המדיני . זיבוטי...
אל הספר