ה. בעיית השטחים ומלחמת יום הכיפורים, 1975-1972

. Y כל שחלף הזמן ממלחמת ששת הימים כן הלך TK ? והתברר ששאלת השטחים המוחזקים אינה עומדת להיות מוכרעת בקרוב . חילוקי הדעות על המדיניות הרצויה בשאלה זאת חצו לא רק את הציבור הישראלי אלא גם את הנהגת מפלגת העבודה . בספטמבר 1972 החלה סדרה ארוכה של דיונים במזכירות מפלגת העבודה ביזמתו של שר הביטחון דיין על "המדיניות בשטחים . " בדיונים אלה השתתפו 51 דוברים שהציגו קשת רחבה מאוד של גישות כלפי שטחי יהודה שומרון ועזה , החל כוויתור מלא על השטח וכלה בסיפוח מלא . הרצוג , שהשתתף כדיון בדצמבר , 1972 התנגד לסיפוח אוכלוסייה ערכית גדולה כדי שישראל לא תהפוך למדינה כמו קפריסין או אירלנד הצפונית . את דבריו בדיון הוא ייחד לעניינים כלכליים וחברתיים הקשורים לשטחים הכבושים . הוא שיבח את הישגי הממשל הצבאי בתחומים אלה וקרא לשילוב כלכלי וחברתי גדול ככל האפשר עם יושבי השטחים כדי שישמשו גשר אפשרי אל העולם הערבי בלי להשתלב השתלבות פוליטית במדינה . לדוגמה הוא הביא את איי התעלה והאי מן השייכים לבריטניה , שלהם אוטונומיה רחבה אך לא בענייני חוץ וביטחון ( תעודה . ( 92 בדבריו הסתמך הרצוג על גישותיהם של דיין ושל יסר החינוך אלון ...  אל הספר
ישראל. ארכיון המדינה