ש כאיש זר היה מפא איש '' י פוליטי ואחר כך מוכר כאיש ונבחר מפלגת לתפקיד העבודה הנשיא . כדי להפגין את אי מחויבותו לזרם פוליטי כזה או אחר הקפיד לארח משלחות ואישים מכל הזרמים הרעיוניים בחברה הישראלית ולבקר במוסדותיהם . הוא גם נענה בחיוב לכל ההזמנות שהגיעו אליו ממפלגות מכל גוני הקשת הפוליטית להשתתף בישיבות הפתיחה החגיגיות של ועידותיהן . בוועידות אלו הזדמן לו לשמוע לא אחת התקפות על מפלגתו ועל תנועתו , אך כיאה למעמדו נהג לשמוע את הדברים עד תומם בלי להגיב . ב 2 ביולי 1968 השתתף שזר בישיבת הפתיחה החגיגית של ועידת המפלגה הליברלית , שותפתה של תנועת 'חירות' בגח '' ל וחברה בממשלת הליכוד הלאומי , שנערכה בבנייני האומה בירושלים . התנהלות הישיבה והדברים ששמע במהלכה , ובכלל זה מכתב ברכה מבן גוריון , שבו תקף כהרגלו את אשכול ואת ממשלתו והאשים אותם בהזנחת ירושלים , גרמו לשזר לכעס רב והוא החליט הפעם לחרוג ממנהגו ולעזוב את המקום לפני תום הישיבה . למחרת נפג'ש שזר עם אשכול והביע בפניו את צערו על התקפתו של בן גוריון ועל התגובות לה בוועידה . ב 5 ביולי כתב העיתונאי אריה צימוקי מ'ידיעות אחרונות ' בטורו האישי 'נו...
אל הספר