/ % ך כריו של זלמן רובשוב מתארים אותו כאיש חכם , '" שופע קסם ובעל חוש הומור וחום אישי שהחברות אצלו מעל הכול , אך מפוזר ומאחר מתמיד , חסר כישורים מעשיים ונעדר יכולת לעמוד בראש מערכות מנהלתיות . לתכונות אלו היה משקל רב בעיצוב דמותו בין ראשי תנועת העבודה הציונית כשנות העשרים . למרות החיבה והכבוד הרב שרחשו לו ולדעותיו והנטייה להתייעץ אתו בנושאים שעל סדר היום לא תפס רובשוב עמדות מנהיגות במוסדות תנועת הפועלים ואינו זכור כאחד מן המנהיגים , מורי הדרך או אנשי המעשה הבולטים של תנועת הפועלים דוגמת ברל כצנלסון , דוד בן גוריון , יצחק טבנקין , יצחק בן צבי , יוסף שפרינצק , אליהו גולומב , משה שרתוק ואחרים . לרובשוב נכון תפקיד מיוחד בתנועת העבודה הציונית שנגזר מדמותו רבת הפנים : חסיד וסוציאליסט , עסקן ואיש רוח , משורר והיסטוריון , איש אשכולות רחב אופקים , תלמיד חכם היודע את התורה ואת ספר התניא ובה במידה בקי בתורת מרקס . הוא לא נרתע מעולם מהעיסוק בענייני יום יום שהיו בעיניו חשובים ככל עניין אחר . אולם לצדם היה אפוף בתחושה היסטורית עמוקה , ולפיכך ביקש תמיד לראות את הדברים במלוא עומקם ומשמעותם ובייחוד משמ...
אל הספר