ד. ביקור בארץ־ישראל

31 T אביב 1911 סיים זלמן רובשוב שלוש שנות לימוד » באקדמיה בפטרבורג . במהלכם נפטר ב 1910 מייסד האקדמיה הברון דוד גינצבורג ואת מקומו תפס בוקי בן יגלי . במהלך שלוש שנים אלו , בלימודיו באקדמיה ומחוצה לה , הרחיב רובשוב את אופקיו בתחומים רבים , אך דומה שיותר מכול הושפע משיעורי ההיסטוריה ששמע מפיו של שמעון דובנוב . אולם חרף הערכתו הרבה למורהו שלל את תפיסתו הלאומית . דובנוב השווה את הציונות למשיחיות שקר והיה מהוגי התנועה היאוטונומיסטית , ' שראתה את פתרון שאלת העם היהודי בהקמת אוטונומיות תרבותיות לאומיות ששפתן יידיש בארצות מגוריו . רובשוב גרס כאמור שפתרון שאלת העם היהודי ייתכן רק בארץ ישראל ועתה , משלמד את תולדות העם היהודי , ראה את עצמו כמי שיכול לנסות ולהשפיע על עתידו . לימודי ההיסטוריה היהודית חוללו גם שינוי מסוים בתפיסתו הציונית סוציאליסטית . רכיב מרכזי בתפיסה הברוכוביסטית מרקסיסטית של 'פועלי ציון ' הייתה ראיית העלייה של יהודים לארץ ישראל כ י תהליך סטיכי' שגורמים כלכליים רציונליסטים הם המניעים אותו ולא הקשר ההיסטורי והרומנטי לארץ . רובשוב העריץ אמנם את דמותו של ברוכוב אך לא הפך ליברוכוכיסט...  אל הספר
ישראל. ארכיון המדינה