סיכום

חשיבותה של האדמה כגורם הייצור העיקרי בכלכלה הקדומה מוצאה את ביטויה בענפי הייצור של ממלכת יהודה אשר היו מבוססים על חקלאות . ענפי הייצור העיקריים היו הפקת שמן הזית , ייצור היין , גידול הדגנים וענף מרעה הצאן באזורי ספר המדבר . התוצרת החקלאית שהופקה מגידולים אלו אפשרה לצבור עודפים בכמויות גדולות , אשר יכלו לשמש בסחר חליפין . מלבד ענפים אלו היו ענפי ייצור משניים שתוצרתם יועדה בעיקרה לכלכלת הקיום . עם אלו נמנים ענף עצי הפרי , גידול הירקות וענף מרעה הצאן וגידול הבקר ברוב שטחה של יהודה . ענפי המשק העיקריים היו מעטים והמתאימים ביותר לתנאי האקלים ששררו בתחומי מודל זה יש יחסי גומלין בין הליבה ( אשור ) והפריפריה ( יהודה , ( הבאים לידי ביטוי בתנועת הסחורות המתרחשת מן הפריפריה , שהיא המקור העיקרי לחומרי הגלם , אל הליבה המרכזית , שבה מצטבר עיקר ההון . על פי המודל שהציע אוליבר היה על השליטים בפריפריה להעביר לאשור בעיקר מוצרי מותרות , ועל כן כאשר לא היו מוצרים אלו זמינים , היה על מדינות הפריפריה לסחור עם ארצות אחרות כדי שתוכלנה להשיגם . אוליבר , , 1994 עמ' 160 . 96-92 על הגידול באוכלוסיית ממלכת יהודה ב...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי