נספח 2. הערצת קברי האבות, ו"קברים קדושים" במסורת העממית

לאור חשיבות האבות ומקומם בתולדות האומה , מפליאה העובדה שאין מערת המכפלה נזכרת ( ולו ברמז ) במשך כאלפיים שנה . ( 1 ) עוד יותר מזאת יש לתמוה כי בימה"ב , הפך לפתע המקום והיה לאחד מקדשי האומה הנערצים ביותר ( עד כי יהודים חרפו נפשם כדי לחיות במחיצת קברי האבות . ( לתופעה יוצאת דופן זו שני טעמים : א ) האיסור שחל בתקופת המקרא על הערצת קברים . ב ) צמיחת " דמות הקדוש" וקברי הקדושים במסורת העממית . עובדה ידועה היא כי קברי אישים נערצים אינם ניזכרים לא במקרא ולא בתקופת בית שני , שכן נחשב הדבר כחיקוי למעשה נכרים , הגובל בעבודה זרה . ואם היתה נטיה בקרב העם להערצת קברי קדושים היא עמדה בניגוד להלכה , כעדות המדרשים בנושא זה : "אמר אדם ... לאחר מותי יקחו אותי ואת עצמותי ויעשו להן עבודה זרה , אלא אעמיק אני ארוני למטה מן המערה ולפנים מן המערה לפיכך נקראה מערת המכפלה . ( 2 ) וכן "ומפני מה לא נודעה קבורתו של משה ? כדי שלא יהיו ישראל הולכין ומנידוין שם בית המקדש ומזבחים ומקטרים שם , וכדי שלא יטמאו אומות העולם את קברו בפסיליהם ובתועבותיהם . ( 3 ) ברם בימה"ב , בהשפעת הצליינות הנוצרית , ויותר מזאת המסורת המוסלמי...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל