בספר מלכים מתוארת פלישת בעשא ליהודה כפועל יוצא של מלחמות מתמשכות בין יהודה לישראל כל ימי אסא ובעשא . ואילו מחבר דברי הימים מתאר תקופת רגיעה ממושכת ביהודה , ופלישת בעשא מוצגת כהפתעה . לכאורה גם לדידו לא היתה בה הפתעה , שכן הוא הזכיר בפרק טו , ח את "הערים אשר לכד ( אסא ) מהר אפרים . " אלא שבחר להצניע סיפור מלחמה זו ולהזכירו כבדרך אגב רק כדי לפאר את הרפורמה של אסא כרפורמה רחבה שהקיפה גם את הר אפרים . הצגת הפלישה של בעשא כהפתעה היתה נחוצה כדי לתאר את המצוקה שאליה נקלע אסא כניסיון שנועד לבחון את ביטחונו בה , ' בדומה להצגת המלחמה נגד זרח הכושי . אלא שבמלחמה נגד זרח הכושי יצא אסא לקרב בראש צבאו וקרא לה ' לעזור לעמו , ואילו בהתמודדות עם בעשא נשען על מלך זר שיחלצו ממצוקתו . ? מחבר דברי הימים לא הסתפק בביקורת הסמויה על אסא העולה מהצגת הפלישה כאירוע מפתיע שהעמידו בניסיון . כדרכו שלא להשאיר בחיבורו אירוע שאינו מוסבר בהתאם להשקפותיו הוסיף נאום תוכחה המסביר כי הפנייה למלך ארם היתה כישלון של אסא . זהו אחד משורת נאומי תוכחה של נביאים בספר דברי הימים המופנים
אל הספר