המסורת ביקרה קשות את יפתח בשל נדרו . על כך מעידים יוספוס פלביוס ותרגום יהונתן לנביאים . מדרשים ממדרשים שונים נדרשים לעניין : "יפתח עם הארץ היה , גרופית של שקמה היה ;" ... "באותה שעה כעס עליו הקב " ה , אמר : אילו יצא מביתו כלב או חזיר או גמל- יקריב לפני - ? זמן לו את בתו ;" וכן -." ורוח הקודש צווחת : נפשות הייתי מבקש שתקריב לפני ? - אשר לא ציויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי " ( ראה תענית ר , ע"א ; ב " ר פס '' ג ; תנחומא בובר , בחוקותי , ז ועוד . ( במדרשים אף נמנו דרכים שונות , שיכול היה יפתח לנקטן כדי לבטל את נדרו , ולא נקט . לכן תואר כעם הארץ או כבעל גאווה יתרה . ההערכה הביקורתית של חז " ל את פרשת הנדר ותשלומו כאילו מאירה את מגמת מחבר הפרשה . מגמה זו נשקפת גם מממדי הדיווח על מעשה הישועה והנדר . הדיווח על המלחמה קצר , ועיקר הסיפור מוקדש לנדר ולתשלומן . מחבר הפרשה ביקש למקד את תשומת הלב של הקורא בנדרו של יפתח ובגורלה של בתו . ובד בבד להסיח את הדעת ממעשה הישועה . ? החוקרים מתחבטים בשאלה , אם מפרשת הנדר ותשלומו ניתן ללמוד על מעשה שהיה , או שמא עניין לנו במוטיב ספרותי או באגדה אטיולוגית ששורש...
אל הספר