הפרשיות המתארות את ימי אבימלך מצטרפות לתמונה המשקפת את מימושה של קללת יותם . מעשי אבימלך כמוהם כאש היוצאת מן האטד ואוכלת את סביבתה . אבימלך עצמו מצטייר כשליט שלא זו בלבד שאינו נותן מחסה לנתיניו , אלא משמש מקור לסכסוכים פנימיים ולמלחמות . לקראת סוף תקופת מלכותו ( שנמשכה שלוש שנים בלבד ) הוא יוצא לשורה של מלחמות אכזריות ולכאורה נטולות סיבה ; לא צוינה הסיבה להשמדתה האכזרית של שכם , ולא הוסבר למה זרע אותה אבימלך מלח ( מא-מה . ( כמו כן לא פורשו מניעיו לצאת למלחמה במגדל שכם ( מו-מט ) ובתבץ ( נ-נד ) ולשרוף את שתיהן גם יחד . שרשור זה של מלחמות בלתי מנומקות יוצר תחושה של אש מתפשטת , שאין שום היגיון בהתפשטותה , מלבד זאת שטבעה להבעיר את כל סביבותיה . שרשרת המלחמות נקטעה כאשר אבימלך צר על תבץ , ואשה מתושבי העיר השליכה עליו פלח רכב ורוצצה את גולגלתו . ? המחבר מציין באבימלך סממנים של מצביא תכסיסן ודמות מופת לחייליו . כגדעון לפניו הוא מחלק את צבאו לראשים , ואף משמיע באוזני חייליו דברים דומים לדברי גדעון : "מה ראיתם עשיתי מהרי עשי כמוני " ( מח , והשווה ז , יז . ( יש דמיון גם בין דרישת אבימלך מאת נושא...
אל הספר