פסקה זו חוברה כנראה בידי מחבר ב של הספר במגמה לגנות את בני יוסף ולהציגם בהנגדה לגיבורים היהודאים כלב ועתניאל . בדומה לסיטואציה המתוארת בסיפור המרגלים , גם כאן מוצא עצמו יהושע בעימות ובוויכוח עם קבוצה ישראלית המוציאה את די :. ת הארץ רעה . שוב נשמעים קולות המתלוננינז שהדהדו בסיפורי המסעות במדבר . בראשונה מתלוננים בני יוסף שניתנה להם בפועל רק נחלה אחת , וזו צרה מהכילם . טענה זו תמוהה לנוכח העובדה הידועה , שבני יוסף קיבלו בפועל שלוש נחלות : האחת בעבר הירדן המזרחי , ושתיים בעבר הירדן המערבי . לאחר שיהושע דוחה את טענתם ומציע להם לברא את היערות בהר אפרים , הם שבים ומתלוננים , והפעם הם מעלים קושי נוסף : לכנענים בעמקים יש רכב ברזל , ועל כן אין בני יוסף יכולים להוריש חבל זה . אפרים ומנשה מוצגים אפוא כשבטים נרפים , שאינם מוכנים להתמודד עם הקשיים ומוותרים מראש על מקצת חבלי נחלתם : " לא ימצא לנו ההר " וגו ' ( טז . ( הדיאלוג נחתם בפסוקים יז-יח בדברי יהושע אל בני יוסף ( שעמם הוא נמנה . ( יהושע מדגיש את כוחם ומספרם הרב של בני שיחו , הנרתעים מפני רכב הברזל הכנעני , ומאיץ בהם לעלות בהר ולרשת את נחלתם . ...
אל הספר